קיימות שלוש מגמות שאותן אני חוזה במהלך השנים הבאות בנטוורקינג עסקי. הן קשורות לנושאים הבאים:

1.      אינטגרציה

2.      חינוך

3.      איגוד

אנשי עסקים רבים פנו אלי ואמרו: "יש לי אלפי קשרים ב- LinkedIn, Facebook, Twitter ואתרים אחרים של מדיה חברתית… ומה עכשיו?"

"מה עכשיו" נראית השאלה בה"א הידיעה. כיצד אנשים הופכים את הקשרים האלה לעסקים? קיימים מומחים רבים למדיה החברתית שמציעים הצעות רבות – ורבות מהן טובות מאוד. עם זאת, השאלה עדיין עומדת בעינה: כיצד אנשי עסקים הופכים את קשרי המדיה החברתית שלהם לעסקים אמיתיים בתאגיד שלהם?

ראשית, תנו לי להבהיר. למרות שאני ידוע במומחיות שלי לנטוורקינג פנים-אל-פנים, אני אוהב את המדיה החברתית. אני בהחלט אוהד שלה. איני מאמין שזה מצב של בחירה מוחלטת בכל הנוגע למדיה החברתית ולנטוורקינג פנים-אל-פנים. אני מאמין שצריך להיות שילוב של השניים.

אני סבור שלא רק שהשניים יחיו בדו-קיום, אלא שהדו-קיום ביניהם יהווה אחת הדרכים הרבות שבה המדיה החברתית יכולה להשתלם לאנשי עסקים באופן ישיר. בין היתר, התגמול הזה מגיע באמצעות אינטגרציה של המדיה החברתית והנטוורקינג פנים-אל-פנים.

המשפט "חשוב בצורה גלובאלית ופעל בצורה מקומית" עשוי שלא להיות רלוונטי כפי שהוא היה בעבר. אנו חיים בכלכלה ההופכת ליותר ויותר גלובאלית. עסקים מגיעים למרחקים גיאוגרפיים יותר ויותר גדולים. עסקים מקומיים רבים רוצים רשת גלובאלית. אלה שבפועל אינם עושים עסקים בארצות אחרות, עדיין רוצים לתקשר עם אנשים באזורים אחרים כדי לשפר את המומחיות שלהם. הטכנולוגיה משטחת את היררכית התקשורת ומאפשרת לאנשים לעשות עסקים או לדבר עסקים בכל מקום בעולם.

לדעתי, רשתות בעלות חשיבה ישירה ישפיעו וישלבו בצורה ישירה את הטכנולוגיה ואת מערכות המדיה החברתית, לפעולות התקשורת שלהן המתבצעות פנים-אל-פנים.

עצמתי במיוחד זה יהיה עבור רשתות שהן בעלות ערכים משותפים חזקים ומשימה ברורה. קבוצות נטוורקינג רבות רואות את החברים בהם הולכים ונהיים צעירים יותר ויותר. המעבר הזה לחברות צעירה יותר יכתיב את הצורך לשלב את הטכנולוגיה בצורה יעילה יותר במודל של פנים-אל-פנים.

אני מאמין שהטכנולוגיה תתרחש באמצעות "גנים מגודרים" – קהילות הנגישות רק לחברי הקבוצה. זה לא יהיה תקף רק בסוגים המסורתיים של קבוצות הנטוורקינג הנפגשות פנים-אל-פנים, אלא גם בסוגים אחרים של רשתות. לדוגמה, ייתכן שזה ישמש בצורה יעילה גם באיגודים מקצועיים, קהילות של משתמשים במוצרים מסוימים, איגודי בוגרים, ומקומות רבים אחרים.

הקהילות הללו יהיו יותר מאשר קבוצות ברשתות קיימות של מדיה חברתית. אני מאמין שהן תהיינה קבוצות של אנשים בעלות גישה שנמצאת תחת שליטה רבה; מבוססות על מאגר נתונים לחברות שמאפשר השתתפות כבר מחלקו העליון של הארגון. למעשה, הם יהיו מיני-אתרים חברתיים שמוכוונים לנישה מסוימת, ובמקרים מסוימים יהיו גלובאליים בנקודת מבטם.

המשיכה לקבוצות כאלה תהיה המוכוונות לנישה והערכים המשותפים ו/או החזון של הארגון. הטכנולוגיה תאפשר קשרים גדולים יותר – והמפגשים פנים-אל-פנים יאפשרו קשרים עמוקים יותר.

אל תעצרו את נשמתכם עד שאוניברסיטאות ברחבי העולם יתחילו ללמד את הנטוורקינג ואת ההון החברתי. המערכות האלה הן מפלצות של בירוקרטיה. הן מפגרות מאוד אחר ההתפתחות של העסקים הקטנים, ואני מתחיל לחשוב בייאוש שהן מעולם לא ידביקו את הקצב. רוב הפרופסורים במשרה מלאה מעולם לא היו בעלי עסק, והם לגמרי לא בקשר עם מה שקורה בחיים האמיתיים, ובמיוחד בעסקים הקטנים.

רק אוניברסיטה אחת או שתיים ברחבי העולם מציעות קורס ליבה בנושא נטוורקינג והון חברתי. איני סבור שהמצב עומד להשתנות בזמן הקרוב. מרצים במשרה מלאה (שיש להם שליטה מלאה על תוכנית הלימודים) רואים את הנטוורקינג העסקי כמדע רך ולא כמשהו שניתן ללמד אותו.

בפשטות – הם פשוט טועים. ניתן ללמד את הנטוורקינג ברחבי העולם, ולא רק בבית הספר. באופן דומה לזה שבו נלמדות מכירות ושיטות סגירה מחוץ לאוניברסיטאות, ניתן לדעתי ללמוד יותר ויותר אודות הנטוורקינג מחוץ לאוניברסיטה.

לדעתי, המגמה הנוכחית בנטוורקינג ובחינוך להון החברתי תעלה בצורה של ארגונים מקצועיים להכשרה אישית, באופן דומה לזה שבו התעשייה הפרטית השיגה שליטה על שוק החינוך לגבי שיטות מכירה (תחום אחר שבו המכללות נכשלות בצורה מוחלטת).

החיסרון כאן הוא שהצרכן צריך לדעת לגבי הידע האמיתי של חברת ההכשרה בתחום שבו היא טוענת למומחיות. ראיתי אנשים רבים שחושבים שהם יודעים כיצד ניתן לפעול בנטוורקינג אך הם אינם מוסמכים ללמד את התהליך.

פגשתי אדם שנכשל לאחרונה כמאמן עסקי ולאחר מכן החליט לנסות ללמד נטוורקינג. ההסמכה המשמעותית היחידה שלו הייתה שהוא השתתף בקורס נטוורקינג בארגון הכשרה אחר. הוא סבר שמאחר ועבר את הקורס, הוא יוכל גם ללמד קורס מסוג זה. צפיתי בו עושה נטוורקינג למשך ערב אחד; הוא לא היה מוסמך.

קונים, שימו לב: אם אתם מחפשים קורס בנטוורקינג עסקי, התבוננו בהכשרות של החברה שפיתחה את החומר, ובדקו את כישורי והכשרת המאמן. יותר ויותר, סוגי האימון האלה יוצעו על ידי ארגונים עצמאיים, וחשוב שהצרכן יבצע להם בדיקת נאותות.

אני מאמין שיהיו ניסיונות ליצור איגוד של קבוצות נטוורקינג במהלך השנים הקרובות. אני גם נוטה להאמין שהם יאבקו מאוד אחד בשני, או יכשלו.

קיים צורך אמיתי לקדד את האתיקה ואת החינוך לנטוורקינג עסקי. כפי שהזכרתי כבר, אין כמעט קורסים ברמת האוניברסיטה בנושא, ואני בספק אם יחול שינוי במהלך העשור הקרוב.

קיימים איגודים רבים הקיימים למטרות רבות. ניתן להניח שארגון ה- WOMMA (Word Of Mouth Marketing Association) מתאים למה שאני מתאר, אך הוא אינו מתאים. ה- WOMMA הוא ארגון טוב מאוד, בהתבסס על כל מה ששמעתי (סביר להניח שיש עליהם שמועות טובות). עם זאת, המוקד שלהם הוא יותר בבאז השיווקי ובמדיה החברתית, מאשר בנטוורקינג שמתבצע פנים-אל-פנים ושאותו אני מתאר כאן.

ה- WOMMA פועל מסיבות רבות. חשוב לציין שאחת הסיבות החשובות ביותר להצלחתו היא שהחברים שלו מייצגים חברות שונות מתחומים שאינם מתחרים זה בזה (לדוגמה, AT&T, קוקה קולה, אינטל, סוני, ו- ESPN).

לאיגוד קבוצות הנטוורקינג תהיה חפיפה מדומה ואמיתית די רבה וייתכן שאף הוא יחווה ניגוד עניינים. מסיבה זו בלבד, ארגון המוקדש לקידום הנטוורקינג העסקי ייאבק או ייכשל בנסיקתו. חוששני שזה אחד הרעיונות הטובים שיהיה קשה לשמר.

קיימים שינויים רבים בתחום. הטכנולוגיה הביאה עמה שינוי גדול. עם זאת, השינוי הגדול ביותר הוא למעשה ההכרה בתחום עצמו. כתבתי את הספר הראשון שלי על נטוורקינג עסקי בשנות ה- 80 המאוחרות ולא היו קיימים בכלל ספרים או חומרים בנושא זה.

כאשר התראיינתי לתקשורת, השאלה הנפוצה ביותר הייתה: "האם הנטוורקינג הוא שיגעון חולף?" לאחר 25 שנה, איני נשאל זאת יותר. זהו תחום מחקר שמתקבל בזכות עצמו. בעת שערכתי מחקר עבור הספר הראשון שלי, כמעט ולא היה בנמצא דבר בספריה בנושא הזה.

כיום, חיפשתי ב- Google את המילים "נטוורקינג עסקי" וקיבלתי 150 מיליון תוצאות! הזמנים משתנים, וכך גם הנטוורקינג.