לפני זמן מה, שוחחתי עם חבר טוב שלי, ד"ר מארק גולסטון (פסיכיאטר ידוע ויועץ) על נטוורקינג, והוא אמר: "אנשים צריכים תמיד להציג את עצמם ל'פרחי הקיר' שבחדר. אף איש אינו מעוניין להגיע לאירוע נטוורקינג, לעמוד בפינה ולהישאר לבד. הם בפינה מפני שגם האנשים המוכשרים ביותר מבחינה טכנית, הם לעיתים קרובות ביישנים בחברה. לעולם אין לדעת מתי תפגוש את ביל גייטס הבא."

הערתו זו מאוד הדהדה בי, והזכירה לי את המקרה שקרה לפני מספר שנים כשהייתי במסיבה שנערכה ע"י "וירג'ין גלקטיק" (חברה שתכליתה הטסת תיירים לחלל), לכבוד הניסוי שערכו לקראת הפרוייקטים "אביר לבן-2" ו-"חללית-2". יצאתי החוצה מהמסיבה, הסתכלתי לעבר הפינה ליד הבריכה ושם ראיתי אדם העומד לבדו ונדמה היה כי מאוד לא נוח לו, והוא אולי מרגיש לא במקום. ואז הבחנתי מי הוא. היה זה ברט רוטן האגדי, המייסד של "סקיילד קומפוזיטס" (Scaled Composites) והמעצב של "חללית-2" (SpaceShip Two)! הוא היה לבדו במסיבה עם מאות אנשים שבאו לחגוג את העשייה של החברה אותה הוא ייסד יחד עם וירג'ין גלקטיק.

הייתה זו הזדמנות עבורי שלא יכולתי לפספס. ובכן, ניגשתי אליו והצגתי את עצמי. שאלתי אותו אם הוא הולך לאירועים רבים מהסוג הזה, והוא ענה, "אם סופרים את האירוע הזה – אז זה יהיה אירוע אחד". שאלתיו מדוע החליט אם כן להשתתף באירוע הזה, והוא ענה, "מפני שריצ'ארד ביקש שאגיע". אגב, מדובר ב – ריצ'ארד ברנסון, המייסד של וירג'ין גלקטיק.

למרות שלא נראה היה שהוא חברותי במיוחד במערך הנוכחי, הוא עשה רושם כי שיחה תעשה לו טוב, אז המשכתי. אמרתי לו, "זה בוודאי מדהים עבורך לראות את החזון לטווח הארוך שלך יוצא לפועל". הוא ענה באדיבות,  "אין זה החזון לטווח ארוך שלי עבור מה שהחברה יכולה לעשות". הייתי בטוח כי פי היה פעור בתדהמה כששאלתי אותו, "אז מהו החזון הארוך טווח שלך?" הוא ענה, "ובכן, אני מאמין שהחברה יכולה לדחוף קדימה מעבר לטיסות תת-מסלוליות ולהתרחב כדי לאפשר לתיירי חלל לבצע טיסות מסלוליות סביב כדור הארץ".  אמרתי בתמימות, "זהו אכן חזון ארוך טווח מדהים". ואז, שוב הוא אמר,  "זה אינו החזון ארוך הטווח שלי". בשלב זה כבר הייתי כולי בפנים, ומרותק לחלוטין לאיש החזון הזה, ולכן אמרתי שוב, "אז מהו החזון ארוך הטווח שלך?" והוא ענה, "אני מאמין כי נוכל להוציא טיסות למסלול כדור הארץ, להתארח במלון בחלל, ואז לבצע טיסות מסביב לירח ובחזרה – זהו החזון ארוך הטווח שלי".

ברט היה כנראה בשלהי שנות השישים שלו כשניהלנו את השיחה הזו, ושאלתי אותו שאלה אחת אחרונה, "מתי אתה חושב שחזון זה יהפוך למציאות?" והוא ענה: "אני חושב שזה יכול לקרות עוד במהלך חיי".

לבריטים יש ביטוי לתחושה שהייתה לי באותו רגע – "פצצות לפנים" ("Gobsmacked"). הייתי המום לחלוטין מן החזון של האיש הזה, ולכבוד גדול היה זה לי שזכיתי להזדמנות לשוחח עימו.

אני יסדתי את ארגון הנטוורקינג הגדול ביותר בעולם, ופגשתי עשרות אלפי אנשים במהלך כהונתי ב- BNI. אני יכול בקלות לומר שזו הייתה אחת השיחות המעניינות ביותר שאי פעם היו לי עם מישהוא במסיבה או באירוע נטוורקינג. החזון של ברט רוטן (וכמובן של ריצ'ארד ברנסון) של מה ניתן לעשות עם מאמצי היזמות שלהם הותיר בי חותם שלא יימחה.

השיעור החשוב כאן מתייחס לאמונתו של ד"ר גולסטון כי עלינו תמיד לחפש את "פרחי הקיר" שבחדר. לא כולם יהיו "ברט רוטן" אך מצאתי כי אנשים אלה הם ברובם מעניינים ושווי שיחה. רק מידי פעם, יתכן כי תפגוש איזה ביל גייטס או ברט רוטן, וזה מה שעושה את המאמץ למצוא ולשוחח עם 'פרחי הקיר'  שבחדר שווה במיוחד.

דר' איוון מייזנר, המכונה "אבי הנטוורקינג המודרני" על-ידי  CNN  הוא סופר שספריו מופיעים ברשימת רבי המכר של ה- New York Times . ד"ר מייזנר  הוא המייסד ומנהל החזון הראשי של (BNI (www.bni.com,  ארגון הרישות העסקי הגדול בעולם.  ניתן לעיון בסיפרו החדש: "Avoiding the Networking Disconnect"  ב-Amazon.com