השתלבות… שיוויון… צדק? לא בכנסת ישראל.

בין השנים 21-22 נרשם שיפור בייצוג של נשים בזירה הפוליטית אך בשנים 23-24 יש נסיגה של נשים בעמדות מפתח וכיום: 6 מנכ"ליות מכהנות מתוך 86 בחברות ציבוריות, פחות שרות, פחות חברות כנסת, פחות מנכ"ליות של משרדי ממשלה (1 מתוך 33).

בוועדה שבוחנת את "חוק הגיוס" או "חוק ההשתמטות" נשים לא שותפות. איך עולה על הדעת לדון בנושא כה מהותי שישפיע על מעמד הנשים בצבא בלי שנשים יהיו חלק בוועדה?

בג"צ פירסם לאחרונה פסק דין על כך שהממשלה הפרה את חובתה החוקית והחלטה שלה עצמה לייצוג נשים בתפקידים בכירים עוד לפני כעשור וחייבה אותה ליישם בתוך 6 חודשים מנגנון שיבטיח שיוויון מגדרי. ושוב ניתן לראות שנשים טובות לשרת בצבא, לשלם מיסים אך לא להיבחר ולהיות בשולחן קבלת ההחלטות.

המציאות כיום היא שנשים הן שנלחמות למען נשים דרך ארגונים שונים. אך כדי להגיע להישגים צריכים גם הגברים להצטרף למאבק ולהבין שמדובר בצורך חברתי. זו איננה "בעיה" של נשים, זהו מאבק משותף של נשים וגברים למען עתיד טוב יותר בו בנות צעירות יאמינו שאין דבר שהן לא יכולות לעשות.

המאבק לייצוג שיוויוני הביא גם הצלחות ודרך ההצלחות אפשר ללמוד דבר או שניים. הנה 2 דוגמאות.

איך גדל מספר הנשים בפוליטיקה המוניציפלית

מיזם 50 50 בהובלת יעל יחיאלי יוצא מנקודת בסיס ששוויון מגדרי בפוליטיקה זו אחריות של גברים ונשים יחד. יחיאלי לא הבינה למה כשיש כבר נשים שרצות בפוליטיקה המוניציפלית הן לא נכנסות למועצת העיר. "ב־2018 היו 4,500 נשים שרצו בבחירות המוניציפליות, ונכנסו רק 580. ניסיתי להבין איך זה יכול להיות וגיליתי שרוב הרשימות שרצו למועצת העיר היו רשימות שבהן מספרי 1 ו־2 גברים, והרבה רשימות מכניסות רק שני מקומות. אז הם הצטלמו יפה עם נשים — אבל הן לא היו במקומות ריאליים. הפרקטיקה שלנו היתה לדרוש רשימות ריץ׳ רץ׳. הלכנו לחוגי הבית לפני הבחירות, שאלנו אם יש נשים ברשימה וכששאלנו באיזה מקום חלק התחילו לגמגם. הפעלנו לחץ ציבורי והתוצאה הייתה מאות רשימות ריץ' רץ' בכל הארץ…. אם לא היינו מפעילות לחץ, זה לא היה קורה"

מה היתה התוצאה בעקבות הלחץ? בזמן שבכל המדדים היתה ירידה בשוויון המגדרי, בבחירות ברשויות המקומיות בשנת 2024 הייתה עלייה. 20 מועצות הגיעו ל 50-50! ובכל הארץ הגיעו לתוצאות של 24% נשים במועצות השונות.

איך השתנתה התפיסה בייצוג דוברות על הבמה בכנסים

כולנו רגילים ורגילות להיות בכנסים כשעל הבמה נמצאים בעיקר דוברים. בשנים האחרונות יש מי שזה לא נראה להם נורמלי והגיוני, והיה ברור שכדי לשנות את המצב צריך לפעול באמצעות הפעלת לחץ ציבורי על מי שמארגן את הכנסים. הדרך היעילה שנבחרה היתה פירסום ברשתות החברתיות וכך כל כנס ללא נוכחות נשים פורסם ברשתות עם דרישה ברורה לנוכחות שיוויונית של 50-50 בדוברים ודוברות. הפניה התרחבה והגיעה עד למפיקי הכנסים, לחברות שנותנות חסות ותומכות באותם הכנסים, פניה ישירה למרצים להסב את תשומת ליבם לחוסר השוויון ואף פניה למרצות עצמן בקריאה "אל תהיי עלה תאנה!"

·         בהתחלה טענו המארגנים שהם פונים לנשים והן לא מעוניינות ומסרבות

·         בעקבות הפעילות הרחבה בנושא במדיה וברשתות החברתיות קמו מיזמים, עמותות ואתרים שלמים עם שמות ופרטים של נשים בכל תחום אפשרי שישמחו להרצות בתחום ההתמחות שלהן .

אחד מהמיזמים הוא סופרסונס. עסק חברתי המונה כ-5,000 נשים שהקימה אתר המכיל "בנק" נשים מומחיות היכולות לתת הרצאות בתחומים מגוונים. סופרסונס היתה חוד החנית במאבק. חנה רדו המייסדת והנשיאה של סופרסונס אף טבעה את המונח – "צניעות היא לא תכונה פרקטית"

אחרי תירוצים והתנצלויות בסגנון "חלה טעות והיא תתוקן…" ניתן היה לראות את השינוי. הפעילות העלתה את המודעות וגרמה לכל מי שבתחום לחפש מראש מומחיות בנושאים שונים ומפיקים אף נמנעו לצאת לפרסומים לפני שנעשה מאמץ מרוכז למצוא גם מרצות בנושאים ספיציפים .

התוצאה – בשנת 2024 עשרות כנסים השתנו, פאנלים הפכו לשוויוניים יותר. יש עוד הרבה מה לעשות בשטח אך לצידם יש כבר מארגני.ות כנסים שכנס של 50-50 דוברות ודוברים הוא עבורם הנורמה.

המאבק משותף ולא "בעיה" של נשים

לחלק מהגברים והנשים שכבר הגיעו לנקודות השפעה יש תחושה שהשוויון כבר קורה בשטח אך הנתונים מראים אחרת. יו"ר שדולת הנשים פרופ' דפנה הקר ציינה כי שנת 2024 ישראל הידרדרה בדירוגים בינלאומיים בשוויון מגדרי (ממקום 60 למקום 80)

עמותת כ"ן כוח נשי לקידום מנהיגות נשית למוקדי השפעה בישראל, הגישה נייר עמדה למשרד לקידום מעמד האשה באוגוסט 23 ובו נטען כי ההישגים הולכים אחורה ואם לא יהיה בג"צ חזק הנשים יהיו הראשונות להיפגע מהחוקים שיחוקקו וההדרה תחזור.

המציאות כיום היא שנשים הן שנלחמות למען נשים לוודא שהבנות שלהן יראו בחיי היומיום את המודלים שהן רוצות שהן ייחשפו אליהם. אך יותר ויותר גברים מבינים שייצוג שיוויוני הוא לא רק העתיד של הבנות שלהם, הוא פניה העתידיות של מדינת ישראל .

איך כל אחת ואחד יכולים להשפיע

הדוגמאות שהצגתי מראות ששינוי מחייב לחץ תמידי. אין מקום לעצור או לקבל את המצב כאילו אין מה לעשות. שוויון לא מגיע מעצמו והאחריות לפעול למען ייצוג שיוויוני במרחב הציבורי היא בידיים של כולנו. תמיד יש מה לעשות ולהתחיל מהסביבה האישית. כמנכ"לית BNI ישראל אני יכולה לומר שצוות ההנהלה שלי הוא 50 – 50 וגם הלקוחות שהם בעלות ובעלי עסקים מתחלקים כמעט 50-50.

כך, אם כל אחד ואחת יתחילו במרחב האישי ויפעלו במרחב הציבורי נוכל לראות שכל צעד קטן מקדם למטרה הגדולה:

·         הגעתם לגיל שאפשר לבחור – התפקדו למפלגה התומכת בייצוג שיוויוני כדי להמשיך להשפיע.

·         משתתפים בחוגי בית – תבררו ותשאלו כמה נשים יש ברשימה ובאיזה מקום.

·         גברים, הזמינו אתכם להיות דוברים – שאלו מיהן הדוברות בכנס

·         נשים, הזמינו אתכן להיות דוברות – קודם כל אימרו כן!

גם לי לקח זמן לומר "כן" להופיע בכנסים ועד היום אני מרגישה פירפורים לפני עליה על במה אבל זו החלטה מודעת וגם דוגמא אישית שעוזרת להתגבר על פחדים.

ייצוג שיוויוני וזכויות נשים הוא נושא חברתי ואיננו "בעיה" של נשים. אני קוראת לנשים וגברים לפתוח עיניים ולשאול את עצמם – מה אני עשיתי למען עולם שוויוני יותר?

שלכם,

ירדן נוי

הכותבת היא בעלים ומנכ"לית של BNI ישראל, ארגון הנטוורקינג המקצועי הגדול בעולם.