באחד הכנסים הבינלאומיים בהם השתתפתי בתחילת דרכי בארגון BNI שמעתי הרצאה שנתנה בעלת הזיכיון של BNI באינדיאנה, ארה"ב. משהו בדרך שבה היא דיברה, תפס אותי. היא לא ניסתה "להתנחמד" לקהל, הייתה מאד אסרטיבית, הייתה לה נוכחות בימתית מחשמלת ובלי היסוס "נתנה בראש" לקול מחיאות הכפיים של הקהל. הרגשתי אליה חיבור מיידי. היא לא הייתה אמריקאית עדינה ומנומסת שבוררת כל מילה ומנסה להישמע פוליטקלי קורקט, אלא יותר "אחת משלנו" אומרת "דוגרי" מה שהיא חושבת ולא עושה חשבון לאף אחד. שמעתי אותה ומיד ידעתי שאני רוצה שהיא תהיה המנטורית שלי בארגון.
התלבטתי מה לעשות. הייתי בתחילת דרכי ותחושת פחד השתלטה עלי. מה אם היא תנפנף אותי? מה אם היא תחשוב שאני חצופה? היא בכלל לא מכירה אותי, מה אם היא תגיד "לא"?
היה לי ברור רק דבר אחד: אם לא אנסה לעולם לא אצליח.
ידעתי שלבד יהיה לי יותר קשה להגיע אליה. רוב הזמן היא הייתה מוקפת אנשים ונראתה כל הכנס מאד עסוקה. הבנתי שאני צריכה להגיע אליה דרך אנשים שמכירים אותה ובשביל זה אני צריכה לחזק את השריר החלש שלי של בקשת ההפניות שהוא להתגבר על הפחד לבקש ולהרגיש עם זה נוח.
כדי לחזק את שריר בקשת ההפניות הייתי צריכה לענות לעצמי על 3 שאלות:
ממי לבקש –מי מכיר אותה? איך אני אגיע למי שמכיר אותה?
מה לבקש – נגיד ומצאתי מישהו שמכיר אותה. מה בדיוק אני רוצה לבקש ממנה?
מתי לבקש – מתי התיזמון הכי טוב לעשות את זה?
התיישבתי מיד לעשות שיעורי בית :
- ממי לבקש – הכנתי רשימת אנשים שראיתי סביבה, סימנתי לעצמי למי אני מרגישה נוח לגשת ואת מי אני לא מכירה וצריכה אדם נוסף שיכיר בינינו.
- מה לבקש – רשמתי לי כמה נקודות שהיה לי חסר מידע לגביהן והחלטתי שאני זקוקה לעזרתה כמנטורית לניהול העסק.
- מתי לבקש – הייתי בכנס בחו"ל והזמן היה קצוב. לא הייתה ברירה אלא לעשות הכל במיידי.
כשקיבלתי את הסכמתה מבלי שתכיר אותי, הרגשתי כבוד גדול וגם גאוה על כך שצמד המילים "הנותן מקבל" היה אמיתי ולא סתם סיסמה. הרגשתי שוב את הכוח העצום שיש לתרבות הארגונית של BNI, נתינה אמיתית מבלי לדרוש שום דבר לקבל בחזרה. המנטורית שלי ליוותה אותי לתקופה של יותר משנה והייתה מאד קשוחה איתי. אבל אני הייתי תלמידה חרוצה, התכוננתי לפני השיחות החודשיות שלנו והתייעצתי איתה באתגרים הכי קשים, בדילמות ניהוליות שהיו לי, שיתפתי בהצלחות וגם בכישלונות וקיבלתי הרבה כוחות ממנה. לימים, הזמנתי אותה להיות אורחת הכבוד שלי, בכנס גדול שנערך בתל אביב ויכולתי לראות את ההשפעה שלה ממשיכה לגעת גם באנשים נוספים.
בפעם הבאה שאתם רוצים לבקש משהו תתחילו ב-3 המ"מים: מה לבקש, ממי ומתי.
תבקשו, תנסו, מקסימום תצליחו!
אשמח שתכתבו לי תגובות, הערות, הארות ושאלות לגבי מה שכתבתי.
אם אתם רוצים לשתף איך חיזקתם את שריר בקשת ההפניות שלכם
כיתבו לי [email protected]
את הרעיונות הטובים ביותר אשתף עם חברי הקהילה – עם קרדיט מלא כמובן.
שלכם,
ירדן נוי
מנכ"לית BNI
