יש כיום נשים מנהיגות בקהילה, מנהלות בשירות הציבורי, הצבאי, הפרטי והעסקי, שיחד עם תפקידן בעבודה מנהלות גם את הבית, המשפחה והילדים. ועדיין, כדי לתפוס מקום בשולחן מקבלי ההחלטות (בכל רמה שהיא) לפי התוצאות בשטח, כל היכולות האישיות, הניהוליות והמנהיגותיות נראות כלא מספיקות.

אז איפה המנהלות בדרגים השונים, המנכ"ליות, חברות הכנסת, השרות?

הרבה מילים נכתבו על חסמים שמונעים מנשים להגיע לדרגים הגבוהים של קבלת ההחלטות וביניהם: הסללה של נשים למקצועות טיפוליים ואדמיניסטרטיביים, הבדלי שכר שמגיעים גם ל-30% בין נשים וגברים, החלטה "משפחתית" לכאורה שהאשה היא המטפלת העיקרית בילדים (כי הן מרוויחות פחות), שעות עבודה ארוכות שפוגעות ביכולת שילוב חיי משפחה, קביעת ישיבות עבודה בשעות הערב ועוד.

פרסום דו"ח של (Start-Up Nation Policy Institute (SNPI ו-she code שיצא לרגל יום האישה הבינלאומי קובע כי אחוז הנשים הנמוך בהייטק בישראל – קטן עוד יותר בתפקידי הנהלה. נשים מהוות פחות משליש 29%  בתפקידים הטכנולוגיים זאת, לעומת כ-66% מהעובדות והעובדים בתפקידי האופרציה (אדמיניסטרציה, משאבי אנוש, כספים וכד')

כדי להגיע לפיסגה ולשולחן קבלת ההחלטות צריך להתחיל מלמטה וככל שעולים האויר נהיה יותר דליל. מסתבר שכך גם קורה בעולם העסקים והעבודה. כשמחפשים לאייש משרה ניהולית רוב המנהלים (שהם גברים) יבחרו לקדם גבר שאיתו יש להם שפה משותפת, אולי אפילו היכרות מוקדמת. מכיוון שמבחינה מספרית יש יותר מנהלים גברים ומרבית המועמדים הם גברים על כל משרה ניהולית, נשמעת הטענה: " מה אתן רוצות? אין מספיק נשים לבחור מתוכן לתפקיד".

בכל החברות במדד תל אביב 35 הנסחרות בבורסה אין כיום אפילו מנכ"לית אחת. בבדיקה שעשה עיתון "גלובס" נמצאו 71 נשים ו-148 גברים בתפקידי סמנכ"לים, וגם שם מספר הסמנכ"ליות בתפקידים עסקיים או טכנולוגים שהם מקפצה טבעית למשרת מנכ"ל, היה זעום.

נשים צריכות רשת קשרים חזקה, כמו בצבא

השירות הצבאי מייצר נטוורקינג חזק לגברים. ההיכרויות בגיל צעיר והחוויות המשותפות הולכות עם הגברים לאורך כל חייהם והם יודעים שברגע שיצטרכו משהו הם ירימו טלפון לחבר מהמילואים ותמיד יהיה מי שידאג להם. למרבית הנשים אין כזו רשת והן צריכות לייצר אותה בעצמן. נשים צריכות להיות מחוברות למספר רשתות בקהילה, קבוצות ייעודיות או קבוצות נטוורקינג עסקיות שמטרתן לבנות קשרים לטווח ארוך לצורך קידום ניהולי מוקדם ככל שאפשר. הזמן הוא קריטי.

נשים צריכות להתחיל נטוורקינג מוקדם בקריירה

ככל שתהיה מערכת נטוורקינג פעילה של נשים בתפקידי ניהול זוטרים כבר בתחילת דרכן המקצועית כך הן יוכלו לשאוב כוח האחת מהשנייה והבטחון העצמי יעלה. בניית מערכת קשרים חזקה לוקחת זמן ולכן חשוב להתחיל מוקדם ככל האפשר בתחילת הקריירה. בדומה לחיסכון, אפשר להשתמש בקשרים רק כש"הקופה" מלאה וכבר יש מערכת יחסים ואמון שנבנה עם הזמן דרך החוויות המשותפות.

 "חברה מביאה חברה" וכמה שיותר

נשים בתחילת דרכן שנפגשות אישית עם נשים בתפקידים בכירים מעלות את תחושת המסוגלות ומקבלות כוח להמשיך בדרך. בארגונים רבים מקובל לגייס דרך העובדים בחברה ומכיון שאחת המטרות היא להגדיל את כמות הנשים, קיומם של פורומים וקבוצות של נטוורקינג מקצועי לנשים במגוון תפקידי ניהול יגדילו את ההיכרויות על בסיס אישי וירחיבו את הזדמנויות העבודה והמוביליות למשרות בארגונים על בסיס "חברה מביאה חברה" או הזדמנויות עסקיות לעצמאיות.

נשים חייבות לשמש כרול מודל האחת לשניה

אחד החסמים הידועים הוא היעדר דמויות השראה (רול מודל) של נשים בעולמות או תפקידים שנתפסים כגבריים. מפגש קבוע עם נשים מעוררות השראה מאפשר לחלום שהכל  אפשרי. כל אשה יכולה להיות רול מודל לאשה אחרת.

הממונה על קידום שוויון בין המינים במערכת החינוך מצאה כי לא די בהרצאה חד – פעמית או במפגש קצר עם מדענית או מהנדסת כדי שצעירות יבחרו בתחום כזה או אחר, אלא על הדמויות להשראה להיות קרובות בגיל, במגדר, באתניות, במצב הסוציו – אקונומי ובשפה, ובעיקר חשוב שהמפגש עמן יהיה לזמן ממושך ובעבודה משותפת.

לנשים יש תכונות שהופכות אותן טובות בנטוורקינג, נטוורקינג איכותי שמייצר קשרים חזקים, מחזק קשרים קיימים ומביא תוצאות אך הוא איננו פעילות ספונטנית או חד פעמית ולא קורה בחלל ריק, לכן מה שלא יהיה מנוהל ומתוכלל מלמעלה, לא יקרה. יש חשיבות להתחיל מוקדם ולהרחיב את ההשתתפות של כמה שיותר נשים בקבוצות נטוורקינג ייעודיות לטווח ארוך לנשים בתפקידי ניהול.

מלחמת ה-7 באוקטובר הוכיחה לכולם את אומץ ליבן של הנשים והראתה שהן יכולות לעשות הכל. עכשיו נדרש מהן להפגין גם אומץ ניהולי ולא לוותר לדרוש מקום בשולחן קבלת ההחלטות. יש לנשים זכות (ואפילו חובה) להוכיח לעצמן, לנשים אחרות, ולבנות שלהן שאין דבר שהן לא יכולות לעשות.