"מחפש המלצה על בעל מקצוע מצוין, מנסיון אישי בלבד!"
נשמע מוכר? יוצא לי לראות עשרות בקשות כאלו בכל מיני מקומות, אונליין ואופליין. אנשים המבקשים למצוא בעל מקצוע שייתן להם תמורה בעד כספם. בעידן שבו יש תוכניות טלויזיה המחפשות בעל מקצוע "צדיק", מאכזב לגלות שהתואר "צדיק" ניתן למי שרק עושה את עבודתו וגובה עליה את המחיר שסוכם.
הפייסבוק הפך לכלי משומן לחיפוש בעלי מקצוע או המלצות על אתרים ומקומות בילוי. כאשר יותר ויותר הבקשות מתחדדות ומביעות תחנונים: בבקשה, המליצו רק מניסיון אישי!
לקראת הכנס השנתי הגדול שערכנו, פירסמתי בקבוצה סגורה של בכירים העוסקים בשיווק בקשה להמלצה על מרצים מעניינים. כמובן שהוספתי בקשה להמלצה מהיכרות אישית. התוצאה היתה שקיבלתי מתקפה של עשרות תגובות מכל מיני סוגים. חלקם לא ציינו את שם החברה שהמרצה המומלץ מייצג, חלקם לא רשמו על מה ההרצאה, וכמעט אף אחד לא התייחס לבקשתי המפורשת להיכרות מוקדמת. לא קיבלתי מידע מהיכן הם מכירים את המומלץ או האם הם שמעו את ההרצאה בעצמם. כל שם שהועלה (ותויג) הגיב כמובן בתודה משתפכת לממליץ. לעיתים היו כמה אנשים שהמליצו על אותו אדם. הלכתי לאיבוד בבליל השמות. רק התפללתי שהשטף ייעצר.
הסתכלתי על רשימת התגובות הבלתי נגמרת. על אלו שחזרו שוב ושוב על סופרלטיבים כמו: מהמם, הורס, אלוף האלופים ותותח-על ועל הסודיים שרק תייגו שם ולא אמרו כלום. למה הם מתכוונים? מה אני אמורה לעשות עכשיו? להתחיל לפנות לכל שם, להציג את עצמי ולבקש שיחת התרשמות, אולי פגישת היכרות? האם באמת זה ריאלי מבחינתי להשקיע עשרות שעות של שיחות /פגישות/ ראיונות על סמך שם שרשמו אנשים שאני לא מכירה בכלל? אנשים רצו לפרגן אבל אני הרגשתי שאני טובעת.
השיא היה כשלאחרונה הגיעו אלי ידיעות על טענות בקבוצות פייסבוק סגורות כי חברי BNI שותפים למה שכמה כינו ״קומבינת הפניות״ בפייסבוק. מסתבר שלחלק מבקשות להמלצה על בעל מקצוע ניתן לזהות אנשים קבועים הממליצים בהתלהבות יתרה על אותו אדם, מתייגים ומפרגנים עד שזה נשמע "טוב מכדי להיות אמיתי". מכאן, הדרך להכרזה על "קומבינה" קצרה ואף היה מי שהגדיל להכריז כי ההמלצות נעשות בגלל קבלת תגמול (דבר אסור על פי התקנון העולמי)
מצד אחד, אנשי BNI באמת מתכוונים לפרגן מהלב וללא כל תגמול, הרצון לעזור אמיתי וההתלהבות אותנטית. אחד מערכי הליבה של הארגון הוא "גישה חיובית ותומכת" ומה יותר חיובי ותומך מלהמליץ בחום על חבר שמכירים?
מצד שני, "פרגון היתר" פוגע באמינות של כל דבר טוב שנכתב. אם כולם מפרגנים במסה ורק מחמיאים כל הזמן בסופרלטיבים לא ברורים, איזה ערך יש לזה? הפרגון הופך לדבר ריק שאין מאחוריו דבר, סוג של קוד התנהגות שסוחף חלק מאנשים המרגישים חובה להגיב.
איך ממליצים במידה הנכונה?
- לא בטוחים במאה אחוז בבעל המקצוע? אל תמליצו. בכל פעם שאתם ממליצים על אדם אתם שמים את המוניטין שלכם לפני המוניטין של האדם המומלץ. חבל שתיפגעו.
- תמיד, אבל תמיד תנמקו את ההמלצה שלכם. אם אני ממליצה על X אכתוב רק אם אני יכולה לענות על שאלות אם אתבקש להרחיב. X ביצע עבורי עבודה בתחום___ והייתי מאד מרוצה״. ״X ביצע עבודה עבור קרוב משפחה/חברים/שכנים והם אמרו לי ש___״
- הימנעו מסופרלטיבים מיותרים עד כמה האדם תותח או אלוף. אתם חושבים שמבקש ההמלצה חייב להכיר את א' – שילחו לו הודעה אישית עם הסבר מדוע הוא "חייב" להכיר אותו או לפנות אליו. השאירו את הפרטים שלכם, כולל טלפון אם ירצה לשוחח איתכם ולקבל המלצה ממקור ראשון. עימדו מאחורי ההמלצות שלכם.
גיא מגיד, מומחה למיתוג ובעל סטודיו לעיצוב מספק תובנות נוספות:
- אם חלפו כמה שעות טובות מפירסום הפוסט ויש כבר לא מעט תגובות, מומלץ להימנע מהעלאת תגובה נוספת. כל המוסיף גורע.
- כשרוצים להמליץ רצוי לצרף לינק לאתר בעל המקצוע, כרטיס ביקור דיגיטלי או הפניה לדף העסקי. כל אלו בולטים בצורה ויזואלית מעל כל שאר התגובות ויוצרים אפקט חזק.
כל דבר שעושים יתר על המידה מאבד מהחשיבות והעוצמה שלו. אהבת יתר, אכילת יתר, ספורט יתר, עבודת יתר. ופירגון יתר. מינון היא מילת המפתח. הפייסבוק הוא זירה פומבית ומומלץ לחשוב על ההשלכות לפני שמעלים פוסט.
שלכם,
ירדן נוי
