בתחילת החודש התקיימה ועידת העסקים השנתית של BNI בהשתתפות מאות בעלי ובעלות עסקים. לחלק מהמשתתפים זו היתה הועידה הראשונה. מדובר באירוע גדול ומרובה משתתפים עם דגש על נטוורקינג שיכול לעורר חשש וחרדה חברתית.

בתחילת דרכי כחברת BNI  גם אני לא הרגשתי בנוח בחלק החופשי של מפגשי קבוצה, לפני הישיבה סביב שולחן. לא כולם יודעים שאני מופנמת, אפילו ביישנית, ככזו, שלב המינגלינג הפתוח היה מביך עבורי כי לא הכרתי את האנשים ולא ידעתי איך לפנות אליהם ולהתחיל שיחה. הגישה הרווחת היתה ועודנה, להשתמש בסמול טוק. משמעות "סמול טוק" הוא ניהול שיחה לא רשמית, המיועדת לצרכים חברתיים בדרך כלל בנושאים שטחיים, קלילים ולא מחייבים. סמול טוק לרוב בא למלא חלל, או להפר שקט מביך (לשבור את הקרח) בין 2 או יותר אנשים.

חכו בסבלנות ותיכף תופתעו מה מחקרים אומרים על סמול טוק

ניסיתי לעבוד "לפי הספר". דיברתי על מזג האויר " לא יאומן הגשם שהיה אתמול בערב, ממש לא אופייני", על הדרך שעברתי עד שהגעתי למקום האירוע "וואו איזה עומס היה על הכביש, הצלחת למצוא חניה?" הקפדתי להימנע מפוליטיקה ומסיפור בדיחות (מזל, אני תמיד הורסת אותן) לא שאלתי שאלות אישיות מדי או חטטניות בקיצור, הקפדתי להיות קלילה וקולית.

ואז גיליתי טכניקה שעזרה לי בחלק של המינגלינג החופשי. "התנהגי כמארחת ולא אורחת" אמר לי דר' איוון מייזנר, מייסד ארגון BNI. העצה הזו עשתה עבורי שינוי אדיר. סוג של היפוך תפקידים וקצת משחק שעזר לי לצאת מהמקום המביך של אורחת במקום לא ידוע. לרגע הפכתי להיות המארחת של האירוע שעוזרת לאחרים לצאת ממבוכה. הראתי לאנשים מאיפה מתחיל התור של הכיבוד, איפה השירותים, התנהלתי כאילו אני מכירה את המקום מאז ומעולם ובעיקר חיברתי בין אנשים שפגשתי, כמו מארחת למופת.

טכניקה מפתיעה שתעזור לכם לצלוח בשלום אירועי נטוורקינג

לאחרונה פורסם בגלובס מאמר מהרווארד ביזנס סקול ובו נטען כי דוקא שיחות עומק ושאלות משמעותיות בין זרים, מייצרות מחוברות גבוהה יותר. לפי המאמר, המיומנות החשובה ביותר היא לשאול שאלות שמייצרות שיח עמוק וקשרים אותנטים, ולאו דוקא סמול טוק.

כותבת המאמר, כריסטי האנטר ארסקוט היא יועצת ומרצה זוכת פרסים בתחום החרדה הביצועית. מחקריה וכתביה פורסמו במגזינים המובילים בעולם, ביניהם HBR, פורבס, טיים ועוד

ארסקוט מציעה שכאשר מנסים להתאמן על הכישורים לשיחה עם אנשים חדשים עדיף להתמקד במה נשאל אותם, לא במה נאמר להם.

לדוגמא: במקום "מה את עושה?" שאלו: כיצד את מספקת ערך לאחרים באמצעות עבודתך? אילו בעיות את עוזרת לאחרים לפתור? מאילו היבטים בעבודה שלך את הכי נהנית ומדוע? ממה את הכי פחות נהנית ולמה? מה נותן לך הכי הרבה משמעות, סיפוק ושמחה בעבודה? אילו היבטים מרגשים אותך? מה הדבר הכי נועז שעשית בקריירה שלך?

מחקרים מראים כי בני אדם מעדיפים שיחות משמעותיות, גם עם אנשים שפגשו זה עתה.

מספרים על הנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט שכדי לבדוק אם אנשים מקשיבים לו היה מברך אותם ואומר: רצחתי את סבתי הבוקר. ואכן מרבית האנשים לא שמו לב לזה עד שיום אחד אישה אחת ענתה לו: "אני בטוחה שהגיע לה…"
זו כנראה הוכחה שרוב האנשים לא באמת מקשיבים במהלך "סמול טוק"…

אשמח שתכתבו לי תגובות, הערות, הארות ושאלות לגבי מה שכתבתי.

אם אתם רוצים לשתף בנושאי שיחה שעובדים עבורכם

כיתבו לי [email protected] או הגיבו בבלוג

טורים נוספים ניתן למצוא בבלוג שלי – media.bni.co.il/blog

שלכם,

ירדן נוי

מנכ"לית  BNI