בודאי הספר בתמונה מוכר לכם מאיזשהו מקום (אולי בעיצוב כריכה אחר לותיקים שביניכם)……… "אהה, הספר הזה", אתם בודאי אומרים לעצמכם: "כן, קיבלנו אותו פעם, נראה משעמם, בטח מלא סיפורי גבורה של ההוא שהקים את BNI …"
לפעמים, כשאנחנו מקבלים ספר במתנה אנחנו שמים אותו על המדף ובטוחים שנגיע לעיין בו בקרוב.
אני חובבת ספרים. בילדותי קראו לי "תולעת ספרים" (כן, פעם היינו מחליפים ספרים ולא קונים 4 במאה) הספרנית בבית הספר היסודי היתה לפעמים שולחת אותי הביתה בידיים ריקות כי עדיין לא הגיע משהו חדש ואת הכל כבר קראתי. אז הלכתי הביתה והתחלתי לכתוב בעצמי. אם אין לי, אז יש לי את עצמי. לא היה אז מחשב ומכונת כתיבה לא היתה בכל בית אז לקחתי ניירות לבנים, עט וטושים וכתבתי בכתב יד. ציירתי ציורים ואפילו כרכתי בנייר בריסטול בצבע בננה. בהמשך הדרך צבע הכריכה היה הסמל המסחרי שלי כשהספרים (או יותר נכון סוג של חוברות) הסתובבו בין הילדים של השיכבה. כולם כבר היו בטוחים שזה יהיה העתיד שלי, סופרת. אבל החיים הובילו אותי למקומות אחרים. וטוב שכך.
כל כך שמחתי לקבל לתירגום את הספר "הנותן מקבל" – סיפורו של ארגון BNI שנכתב במלאת 20 שנה לארגון. את התירגום הראשון שעשינו בשנת 2007 ביצע מריו דקל, חבר BNI באותה התקופה. במהדורה הנוכחית (מהדורה שלישית) כבר עודכנה הכריכה והתווסף מידע חדש. תגידו שאני "מכורה" או "משוחדת" וזו מחמאה עבורי – תודה רבה, אבל זה אחד מספרי הניהול שאני הכי אוהבת לחזור ולדפדף בו. כן, זהו ספר ניהול. זה לא ספר "על BNI". הוא מספר איך צורך אישי של אדם אחד לפרנסה הפך להיות עסק בינלאומי, איך מנהלים ארגון גדול בשליטה מרחוק, מהו סוד ההצלחה, שופך החוצה את כל הפשלות ומתלבט בקול רם על נושאים חשובים כמו: למה מוקדם בבוקר או למה פעם בשבוע, או אם צריך צוות אירוח בכלל? רוצים ספר מעניין לקראת החגים הקרבים? הנה לכם ספר שטרם קראתם (או כזה שכבר שכחתם שקראתם) והוא אצלכם כבר על המדף.
הנה כמה דוגמאות לפנינים שיש בו:
על קבוצות חדשות – "קבלת שלוש או ארבע תשובות חיוביות (כל אחד) של מתעניינים, אינה נשמעת כמו משימה קשה מדי עבור 15 או 20 חברים חדורי מוטיבציה, נכון? אם אתם רוצים לדעת כמה עבודה כרוכה בזה אתם מוזמנים לנסות. מתוך עשרים אנשים המבטיחים להגיע כאשר מרחף עליהם העונש של ויתור על בנם הבכור, יופיעו עשרה. אתם תתחילו לכבד מאד את האנשים המיוחדים המתחילים קבוצה מאפס" (המשך בעמי' 57)
על שבע בבוקר – "אני אדם יצירתי, מסגרות לא התאימו לי אז אמרתי לאיוון : אתה נמצא בקליפורניה, בקונטיקט אנחנו נוהגים אחרת. סיפרתי לאיוון שקבוצה אחת אצלנו מבקשת להיפגש ב – 07:15 במקום ב-07:00 משום שכולם איחרו למפגש. איוון שאל אותי: מה את מבקשת להשיג בכך? שכולם יגיעו בזמן, השבתי. OK , את יכולה לנסות הוא אמר, אבל אני מבקש שתקיימי מעקב אחר התוצאות כך שנוכל לדעת איך זה עובד"… (המשך בעמ' 51)
על חומרים שיווקים – "כאשר אנשים ביקשו עלון (ברושור) אמרתי להם להגיע לפגישה, כי זו היתה הדרך היחידה עבורם להבין באמת במה מדובר. אם הם לחצו לקבלת מידע, מסרתי להם את סדר היום (עם מחיקות דיו ושאר ירקות) ואמרתי להם זה מה שקורה במפגשים אבל אתם חייבים לראות בעצמכם. חשוב ביותר שאורחים יגיעו למפגשים מנוהלים היטב ויראו שהתוכנית עובדת כפי שהיא תוכננה לעבוד… איש לא מצטרף אחרי שקיבל ממך חומר קריאה , אדם מצטרף לאחר שראה את המפגש בפעולה… פתחתי את עשרים הקבוצות הראשונות כמעט במקרה, כאשר אני מצויד רק בהזמנות אישיות ובדף מודפס יחיד של סדר היום" (המשך בעמ' 113 )
אין חובה לקרוא את הספר כמו רומן, לפי סדר הפרקים והעמודים. זה מקור מידע ואין סוף סיפורים שניתן גם להפוך אותם להדרכות למתאמי הדרכה. פתחו בצורה אקראית בכל דף שתרצו, פשוט להתענג.
אם מצאתם גם אתם "פנינים" שמדברות אליכם שתפו אותי. כיתבו לי מייל [email protected]
(אם טרם קיבלתם את הספר במתנה, סימן שאתם חברים ממש חדשים שטרם השתתפתם בסדנת הדגל MSP – מהרו להירשם לסדנא הקרובה, פרטים בלוח האירועים באתר)
איחולי שנה טובה – סטייל ה"חבובות"
בכל שנה כולנו שוברים את הראש מה לאחל לכל החברים, המכרים, המשפחה ועוברים על כל הברכות הידועות המוכרות: לבריאות, לפרנסה, לזוגיות טובה, להצלחה בלימודים, להיות ראש ולא זנב ועוד.
בחרתי הפעם להתחבר לאלילי הילדות שלי ופשוט לזרום – קבלו את החבובות בשירם הקלאסי : "שנה טובה"!!
