במשך שנים רבות אני ממליץ על ספרו של ד"ר מארק מקרגו "מיקוד בפתרונות" כי המסר שלו הוא גם פשוט וגם עוצמתי: אם אתה מתמקד אך ורק בבעיות, אתה הופך למומחה בבעיות. אם אתה מתמקד בפתרונות, אתה יוצר דרך לעתיד טוב יותר.
ההבחנה הזו עשויה להיראות עדינה, אך היא יכולה להשפיע באופן דרמטי על התוצאות שאנו חווים בעסקים, בארגונים ובמערכות היחסים שלנו.
מגבלות החשיבה ממוקדת הבעיה
מארק ואני דיברנו על זה בפודקאסט BNI. רובנו למדנו לפתור בעיות. כשמשהו מתקלקל, אנחנו מזהים את הבעיה, מנתחים את הסיבה ועובדים לקראת פתרון. הגישה הזו עובדת היטב עבור מכונות, מערכות ואתגרים טכניים.
עם זאת, אנשים אינם מכונות. כאשר בני אדם מעורבים, כל שיחה משנה את הסביבה. כל שאלה משפיעה על כיוון החשיבה. השאלות שאנו שואלים חשובות יותר ממה שאנו מבינים.
שאלה נפוצה היא: "מה קרה?"
למרות ששאלה כזו יכולה לספק מידע שימושי, היא לעיתים מובילה אנשים עמוק יותר לתסכול, האשמה ואי שביעות רצון. הצוותים משקיעים אנרגיה יקרה בבחינת טעויות, דיון במכשולים וחיזוק רגשות שליליים.
התוצאה היא לעיתים קרובות חדר מלא אנשים שמבינים את הבעיה היטב אך נשארים לא ברורים לגבי העתיד שהם רוצים ליצור.
שאלה טובה יותר
מארק מציע נקודת התחלה שונה: "מה אתה רוצה שיקרה?"
במבט ראשון, זה עשוי להיראות כמו לשאול מה לא בסדר. במציאות, זה משנה את כל השיחה. כשאנשים מתחילים לדון במה שהם רוצים, הם מתחילים לתאר עתיד טוב יותר. הם מדברים על אפשרויות. הם מזהים מטרות. הם הופכים לשיתופיים יותר כי הם מתקדמים לעבר משהו במקום פשוט לנסות להתרחק ממשהו.
קבוצות שמתמקדות אך ורק בנושאי נוכחות, אתגרי אורחים, חששות מנהיגותיים או מעורבות חברים לעיתים קרובות נלכדות במעגלי תסכול. השיחות מתמקדות במה שלא עובד.
הארגונים המצליחים ביותר נוקטים בגישה שונה. הם שואלים שאלות כגון:
- איך תיראה קבוצה משגשגת?
- איך נרצה שהחברים יחוו את הפגישות?
- איזו תרבות אנחנו מנסים ליצור?
- אילו התנהגויות יובילו אותנו לשם?
שאלות אלו יוצרות אנרגיה, יישור קו ומומנטום.
תתמקד במה שכבר עובד
אחד ההיבטים החשובים ביותר בגישת "מיקוד בפתרונות" הוא הרעיון לזהות מה כבר עובד. גם בזמנים קשים, בדרך כלל משהו הולך כשורה.
לעיתים קרובות מדי, ארגונים מתעלמים מההצלחות הללו כי הם עסוקים באתגרים שלהם. ובכל זאת, שינוי מוצלח נובע לעיתים קרובות מהרחבת החוזקות הקיימות ולא מניסיון בלתי פוסק להעלים חולשות.
נקודת מבט זו מעודדת אותנו לשאול:
- מה אנחנו כבר עושים טוב?
- מתי חווינו הצלחה בעבר?
- על אילו חוזקות אפשר לבנות?
- אילו התנהגויות חיוביות כדאי להמשיך?
כשאנשים מזהים מה עובד, הם צוברים ביטחון. הם מתחילים לראות הוכחות לכך ששיפור אפשרי. במקום להרגיש תקועים, הם מתחילים לזהות הזדמנויות.
אחד המושגים האהובים עליי ממארק כולל שאלה פשוטה, "למה כל כך גבוה?" זה יעיל כי במקום להתמקד בכישלון, אנשים מתחילים לזהות הצלחה. במקום לחזק מגבלות, הם מתחילים לגלות אפשרויות.
וברגע שהם רואים מה כבר עובד, קל יותר לעשות את הצעד הבא קדימה.
להחזיק בחזון במקום במכשולים
הרעיון הזה תואם מאוד את הרעיון ששיתפתי ב "29% תוכנית פעולה להצלחה בנטוורקינג": להחזיק בחזון, לא במכשולים.
מכשולים בהחלט קיימים. כולנו נתקלים בהם. עם זאת, השקעה מופרזת בדאגה מהמכשולים לעיתים מונעת מאיתנו להתקדם.
העתיד לא נבנה על ידי אובססיה למה שעלול להשתבש. העתיד נבנה על ידי שמירה על חזון ברור של איך נראית הצלחה ואז נקיטת צעדים מכוונים בכיוון הזה.
רוב המכשולים אינם הופכים למציאות. ובכל זאת, רבים מאפשרים לאתגרים מדומיינים לצרוך את תשומת הלב והאנרגיה שלהם. מנהיגים שיוצרים שינוי משמעותי בוחרים להתמקד באפשרויות, התקדמות ומטרה.
יצירת עתיד טוב יותר
בין אם אתה מוביל קבוצת נטוורקינג, מנהל עסק, מנהל צוות, או פשוט רוצה לשפר את היעילות האישית שלך, שאל את עצמך:
האם אתה משקיע את רוב האנרגיה שלך בדיון על מה לא בסדר?
או שאתה יוצר שיחות על מה יכול להיות טוב יותר?
העתיד מעוצב על ידי תשומת לב. מה שאנחנו מתמקדים בו מתרחב, וכשאנחנו מתמקדים בבעיות, לעיתים קרובות אנחנו הופכים למומחים בבעיות האלה.
כשאנחנו מתמקדים בפתרונות, חוזקות ואפשרויות, אנחנו יוצרים תנופה לשינוי משמעותי.
השאלה הטובה יותר היא לא, "מה לא בסדר כאן?"
השאלה הטובה יותר היא, "מה אנחנו רוצים שיקרה הלאה?"
שם מתחיל עתיד טוב יותר.
ד"ר איוון מייזנר, המכונה "אבי הנטוורקינג המודרני" על-ידי CNN הוא סופר שספריו מופיעים ברשימת רבי המכר של ה- New York Times .
ד"ר מייזנר הוא המייסד ומנהל החזון הראשי של BNI (www.bni.com) – ארגון הרישות העסקי הגדול בעולם.
