מה למדתי מתוכנית הריאליטי "חתונה ממבט ראשון" ומה הקשר שלה לחברות בקבוצת עסקים?
אני לא חובבת גדולה של תוכניות ריאליטי. אין בי את הסקרנות והמציצנות לראות מה קורה בחיים של אחרים. זה לפעמים אפילו מביך אותי. אבל, בתוכנית "חתונה ממבט ראשון" צפיתי באדיקות וכל הזמן קיויתי, באמת, שיהיה הפי-אנד לכל אחד מהזוגות. מה יותר טוב מאשר למצוא את החלק השני שישלים אותי? הרי בכל הדתות שידוך טוב נחשב למצווה גדולה ואני מאמינה גדולה בזוגיות וחברות לחיים.
כשצפיתי בפרק הסיום ובפרשנות שאחריו, לא יכולתי שלא להשוות בין התהליך הזוגי שהמשתתפים עברו לבין התהליך שעובר על חברי BNI כשהם מתחילים את המסע שלהם כחברים בקבוצת עסקים.
לתוכנית הריאלטי הגיעו אנשים בוגרים בני 30 פלוס, עם אישיות מעוצבת, הרגלים שהשתרשו עמוק ועם חיים מלאים. בגיל הזה קשה יותר לחלוק, להתפשר, לוותר, לחשוב על עוד בן אדם שנכנס לי לחיים (ושפתאום צריך לחלוק איתו גם את זמן המקלחת הלחוץ בבוקר).
אנשים בוגרים שהגיעו למסקנה שהם רוצים לשנות את הדרך שבה הם פועלים, בין אם במציאת בני זוג או בקידום העסק שלהם.
גם כשנכנסים לקבוצת עסקים, אחרי שמתנהלים בעסק באופן עצמאי מספר שנים, לא קל לקבל תכתיבים שבאים יחד עם חוברת נהלים וכללים. פתאום נמצאים עם קבוצת אנשים שלא לכולם מתחברים, שלא בחרנו אותם אבל יש לנו מחויבות כלפיהם. חשוב תמיד להזכיר לעצמנו למה אנחנו כאן. צריך לזכור את המטרה: להיות בקבוצה תומכת ולהגדיל את העסק.
הרבה מדברים על דור ה-Y (בגילאי 25-35), על חוסר היציבות שלהם, על מגוון האפשרויות העומדות בפניהם ועל הבלבול שהמגוון גורם להם, על חוסר היכולת, או הידע, בניהול שיחה, ביצירת קשר, במחויבות למקום קבוע. "הכי קל לדפדף לבחור הבא", אמרו הפסיכולוגים שליוו את תוכנית הריאליטי, מקבלים החלטות מיידיות בלי לבדוק לעומק ובעיקר, לא נותנים צ'אנס. האינסטינקט הראשוני והאנושי כשהמצב נהיה קצת קשה, הוא לקחת את הרגליים וללכת. משגעת אותי המחשבה שאנשים "מפרקים את החבילה" כל כך בקלות, כאילו אפשר להזמין חדשה באיביי.
לא יכולתי שלא להרהר כמה קשרים, מערכות יחסים ואפילו עסקאות פספסנו בחיינו כי חתכנו מהר ולא נתנו צ'אנס?
יש הרבה סיבות מדוע אנשים עוזבים. קשה להם לשנות הרגלים, הם לא מקבלים את מה שציפו וחלמו, לא מסתדרים חברתית, מאוכזבים מהתוצאות, רוצים לקבל סיפוק מיידי, המחויבות קשה להם ואז הם חווים משבר.
משבר השנה ה-1 הוא משבר ידוע בזוגיות. אומרים שמי שעובר אותו יש לו יותר סיכויים שימשיך ויצליח.
דר' איוון מייזנר מייסד ארגון BNI כותב בספרו " שיווק מפה לאוזן" כי במסגרת עבודת דוקטורט שעשה באוניברסיטת דרום קליפורניה הוא מצא כי נפח ההפניות של אנשים שהיו חברים שנה עד שנתיים בקבוצות נטוורקינג, היה גדול פי 50 ויותר מאנשים שהיו חברים בקבוצה פחות משנה אחת. כלומר, אלו שעברו את "משבר השנה ה-1" בקבוצה, הגדילו את סיכוייהם לקבלת הפניות רווחיות. כמו כן, ככל שמשך החברות יגדל כך סביר ששווי ההפניות שיקבלו יהיה גבוה יותר.
המסקנות להצלחה בקבוצה עסקית:
- לא לשכוח את המטרה שלשמה הצטרפנו לקבוצה – להיות בקבוצת עסקים תומכת ולהגדיל הכנסות.
- אם הדרך הקודמת לא הביאה את התוצאות הרצויות, עכשיו זה הזמן לפתוח את הראש לדברים חדשים.
- לא לקבל החלטות פזיזות ולא לפסול, על סמך נתונים חיצוניים וראשוניים.
- כשמרגישים שקצת קשה ודברים תקועים, לוקחים נשימה ונותנים עוד צ'אנס.
- כשנעזרים באנשים אחרים ומתייעצים, שומרים על פתיחות לשמוע גם דעות אחרות.
חברות בקבוצה עסקית דומה מאד לתהליך שעוברים בחיפוש זוגיות, בעיקר אם מגיעים לזה בגיל מבוגר יותר. זה תהליך שבו עוברים מהתרשמות ראשונית מהירה לבניית חלומות ומערך ציפיות, לפעמים מתפכחים, מקבלים שיעור לחיים, עוברים מהפך, משתנים. חלק לומדים לחלוק, להקשיב, להסתדר יחד, לוותר, לבקש עזרה, אבל כל עוד נשארים על השביל וזוכרים את המטרה שלשמה באנו, אנחנו בדרך הנכונה.
תנו צ'אנס.
שלכם,
ירדן נוי
